(ΕΛΛΗΝΙΚΑ - ΑΓΓΛΙΚΑ - ΕΒΡΑΪΚΑ)
Δρόμοι πολέμου και ειρήνης
Αμφιβάλλω αν υπάρχει κάποιος Έλληνας που δεν έχει ακούσει ή διαβάσει την ιστορία του Δαβίδ και του Γολιάθ! Ο νεαρός βοσκός που με όπλο μια σφεντόνα τα έβαλε και νίκησε τον γίγαντα Γολιάθ. Ο Γολιάθ ήταν Φιλισταίος. Λίγο η ιστορία του, λίγο κάποια άλλα περιστατικά και οι Φιλισταίοι έχουν περάσει στην ιστορία ως ένας βάρβαρος, βίαιος, επιθετικός λαός που καταπίεζε τους γείτονες του. Στα αγγλικά μάλιστα η λέξη Philistine χαρακτηρίζει αυτόν που αγαπά μόνο την ύλη και δεν έχει την αίσθηση της ομορφιάς, της λεπτότητας, της αγάπης για την τέχνη ή για τις υψηλότερες πνευματικές αλήθειες και αρετές, ο αγροίκος, μπορούμε να πούμε. Είναι αυτή η πραγματική εικόνα; Μια σύντομη αναφορά σε αυτούς είναι ενδιαφέρουσα, ειδικά για εμάς καθώς υπάρχει και ελληνική διάσταση στο θέμα. Ας ρίξουμε λοιπόν μια γρήγορη ματιά σε αυτόν τον περίφημο λαό, τους Φιλισταίους. Οι γνώσεις μας προέρχονται κυρίως από δυο πηγές, την Αγία Γραφή και την αρχαιολογία.
Σύμφωνα με την Αγία Γραφή, οι Φιλισταίοι ήταν ξαδέλφια με τους Αιγυπτίους και αδέλφια με τους Καφθορείμ, δηλαδή τους κατοίκους της Καφθόρ (Γένεση 10.14). Μάλιστα ο προφήτης Ιερεμίας αναφέρει ότι και αυτοί ζούσαν κάποτε στην Καφθόρ πριν μετακομίσουν στην Παλαιστίνη (Ιερεμίας 47.4). Ποιά είναι η Καφθόρ; Οι αρχαιολόγοι δεν είναι απόλυτα σίγουροι. Κάποιοι την ταυτίζουν με την Κύπρο, κάποιοι με περιοχές της Μικράς Ασίας. Η επικρατέστερη όμως άποψη είναι ότι Καφθόρ είναι η Κρήτη. Οπότε λοιπόν οι Φιλισταίοι κατοικούσαν κάποτε στην Κρήτη και ήταν αδελφός λαός με τους εκεί κατοίκους, δηλαδή τους Μινωίτες ή τους Ετεοκρήτες (αυτόχθονες Κρήτες) όπως του ονόμαζαν αργότερα οι Έλληνες. Ούτε οι Ετεοκρήτες ούτε οι Φιλισταίοι ήταν φυσικά Έλληνες. Η γραμμική Α' που έχει ανακαλυφθεί στην Κρήτη και μάλλον ήταν η γραφή της γλώσσας των Ετεοκρητών δεν έχει αποκρυπτογραφηθεί ακόμη, σε αντίθεση με την γραμμική Β' που είναι αρχαία μορφή ελληνικών και που προέρχεται από την εποχή που οι Έλληνες Μυκηναίοι είχαν αρχίσει να κυριαρχούν στην Κρήτη.
Πότε ακριβώς οι Φιλισταίοι αποίκησαν την Παλαιστίνη δεν γνωρίζουμε. Στην Αγία Γραφή αναφέρονται από τον καιρό το Αβραάμ, δηλαδή γύρω στο 1800 π.Χ. Πολλοί αρχαιολόγοι πιστεύουν ότι έφτασαν αργότερα, γύρω στο 1200 π.Χ. ύστερα από αποτυχημένη εισβολή στην Αίγυπτο. Η πρώτη εκδοχή μου φαίνεται πιο πειστική. Οι Μινωίτες ήταν θαλασσοκράτορες για αιώνες στις αρχές και τα μέσα της 2ης χιλιετίας π.Χ. και θα ήταν απίθανο αν οι συγγενείς τους, οι Φιλισταίοι, να μην είχαν πατήσει το πόδι τους στην κοντινή και σχετικά ανοχύρωτη Παλαιστίνη. Οπότε το 1800 π.Χ. ή και αρχαιότερα φαίνεται σωστό και απλά οι αριθμοί τους να αυξήθηκαν με εισροή άλλων εποίκων το 1200 π.Χ. όπως υποστηρίζουν οι αρχαιολόγοι. Η εποίκηση τους σχηματίστηκε γύρω από πέντε πόλεις κοντά στη θάλασσα τις Γάζα, Άζωτο, Ασκάλων, Ακκαρών, Γαθ, όλες στη νότια Παλαιστίνη.
Σε αντίθεση με τους Μινωίτες που ήταν επί το πλείστον φιλήσυχοι, οι Φιλισταίοι είχαν ανεπτυγμένη την πολεμική τέχνη. Για αρκετά μεγάλο διάστημα είχαν μονοπώλιο στη χρήση του σιδήρου στην Παλαιστίνη και αυτό τους έδινε την κυριαρχία απέναντι στους πολυπληθέστερους γείτονες τους αν και οι ίδιοι ήταν σχετικά ολιγάριθμοι. Με την εξασθένιση της επιρροής της Αιγύπτου στην περιοχή εξαπλώθηκε η δική τους, και από το 1200 π.Χ. κυριάρχησαν πέρα από τα νότια παράλια προς το βορρά και προς την ορεινή ενδοχώρα όπου κατοικούσαν οι Ισραηλίτες τους οποίους και ταλαιπώρησαν ιδιαίτερα. Εκτός από την ιστορία του Γολιάθ που χρονολογείται γύρω στο 1050 π.Χ. υπάρχει και η κάπως αρχαιότερη ιστορία του Ισραηλίτη Σαμψών με την σαγηνεύτρα Φιλισταία Δαλιδά. Αποκορύφωμα ίσως της εξουσίας των Φιλισταίων ήταν η μάχη του όρους Γελβούε όπου όχι μόνο διαλύθηκε ο στρατός του Ισραήλ, αλλά σκοτώθηκε ο βασιλιάς του Σαούλ μαζί με τους τρεις γιούς του (Α’ Σαμουήλ 31.1-13).
Με την άνοδο του Δαβίδ στο θρόνο του Ισραήλ μετά τον θάνατο του Σαούλ οι Ισραηλίτες ισορρόπησαν και νίκησαν τους Φιλισταίους αλλά δεν φαίνεται να υπέταξαν ποτέ τη γη τους. Ο Δαβίδ αναγνωρίζοντας τις πολεμικές τους αρετές και ίσως θέλοντας να προστατεύσει τον εαυτό του από τυχόν εσωτερικές προστριβές προσέλαβε Φιλισταίους για να αποτελούν την προσωπική του φρουρά (Α’ Βασιλέων 1:38,44). Μετά το τέλος της βασιλείας του Σολομώντα, γιου του Δαβίδ, το βασίλειο του Ισραήλ χωρίστηκε στα δυο και οι Φιλισταίοι ανέκτησαν πάλι ισχύ και συνέχισαν να ταλαιπωρούν τους Ισραηλίτες αν και δεν έφθασαν ξανά στα επίπεδα δύναμης που είχαν νωρίτερα. Με τον καιρό έχασαν την εθνική τους ταυτότητα και υιοθέτησαν τη γλώσσα και τα έθιμα των γύρω σημιτικών φυλών και από τον 5ο αιώνα π.Χ. και μετά δεν εμφανίζονται ως ξεχωριστή εθνότητα.
Πέρα από τις πολεμικές τους αρετές και τεχνολογία οι Φιλισταίοι δεν ήταν τόσο αγροίκοι όσο θεωρούνται. Ο ναός τον οποίο κατέστρεψε ο Σαμψών πεθαίνοντας στη διαδικασία και ο ίδιος, πρέπει να ήταν ένα ιδιαίτερα αξιόλογο κτίριο καθώς μόνο η οροφή του χωρούσε τρεις χιλιάδες άτομα (Κριτές 16:27) και στηριζόταν σε δυο κύριες κολόνες (Κριτές 16:29), διόλου μικρό αρχιτεκτονικό επίτευγμα. Η αρχαιολογική σκαπάνη έχει φέρει στο φως αρκετά στοιχεία που δείχνουν ότι όντως είχαν ανεπτυγμένο πολιτισμό και καλά οργανωμένη κοινωνία.
Η Ελληνική Διάσταση
Οι αρχαιολόγοι και ιστορικοί έχουν αναρωτηθεί κατ' επανάληψη για την εθνικότητα των Φιλισταίων και πολλοί πιστεύουν ότι είχαν ελληνικές ρίζες. Δύο είναι οι λόγοι. Πρώτο, μια αιγυπτιακή αναφορά τους τοποθετεί σε συμμαχία με άλλες φυλές κάποιες από τις οποίες ίσως να ήταν ελληνικές. Δεύτερο, στις ανασκαφές που έχουν γίνει στις πόλεις των Φιλισταίων έχουν βρεθεί πάμπολλα μυκηναϊκά αγγεία, και κάποια από αυτά, τα γνωστά δίχρωμα, είχαν κατασκευαστεί επί τόπου. Μάλιστα κάποιοι έχουν προσπαθήσει να βρουν ελληνικές ετυμολογίες για τις λίγες λέξεις της γλώσσας των Φιλισταίων που έχουν σωθεί. Έτσι ο Γολιάθ γίνεται Γαλεάτης, οι Σεράνοι (κυβερνήτες των πόλεων) τύραννοι κλπ. Αυτές οι ετυμολογίες είναι κάπως τραβηγμένες, ενώ και η Αγία Γραφή λέει ξεκάθαρα ότι οι Φιλισταίοι ήταν συγγενείς των Αιγυπτίων και Ετεοκρητών, όχι των Ελλήνων. Αλλά είναι σχεδόν σίγουρο ότι οι Φιλισταίοι που κατοικούσαν κυρίως στα παράλια είχαν πολύ στενές επαφές με τους Έλληνες και ότι πιθανότατα Μυκηναίοι έποικοι να κατοικούσαν ανάμεσα στους Φιλισταίους ως τεχνίτες και σίγουρα και ως έμποροι από πολύ νωρίς στην ιστορία τους. Αυτό εξηγεί την αιγυπτιακή αναφορά που είδαμε παραπάνω καθώς και τα πάμπολλα μυκηναϊκά αγγεία.
Αυτή η στενή σχέση ανάμεσα στους δύο λαούς μάλλον αναπτύχθηκε αφού οι Έλληνες κατέλαβαν την Κρήτη, και επίσης από την Κύπρο και χρονολογείται από πολύ νωρίς, ίσως από τον 15ο αιώνα π.Χ. Καθώς οι Φιλισταίοι ήταν συγγενείς με τους Ετεοκρήτες είχαν στενή επαφή με την Κρήτη και την Κύπρο. Όταν οι Έλληνες κατέκτησαν την Κρήτη και ενώθηκαν με τους Ετεοκρήτες, οι επαφές συνεχίστηκαν αλλά πλέον με ξεκάθαρη ελληνική χροιά. Καθώς οι Μυκηναίου Έλληνες έχτισαν τη δική τους θαλασσοκρατορία, έφτασαν και στις ακτές της Παλαιστίνης και συνεργάστηκαν πολιτισμικά με τους Φιλισταίους με τους οποίους είχαν ήδη οικοδομήσει στενούς δεσμούς μέσω Κρήτης.
Παρά τους στενούς δεσμούς οι Φιλισταίοι παρέμεινα ξεχωριστός λαός από τους Έλληνες και όταν αρκετούς αιώνες αργότερα ο Μέγας Αλέξανδρος πέρασε από εκεί οι Γάζα αντιστάθηκε σθεναρά και καταστράφηκε.
Η Ιστορία δεν τελειώνει εκεί
Αν και οι Φιλισταίοι χάνουν την ξεχωριστή εθνική τους ταυτότητα σταδιακά γύρω στον 5ο αιώνα π.Χ., οι απόγονοι τους συνέχισαν να ζουν στα νότια παράλια της Παλαιστίνης. Με την έλευση του Χριστιανισμού πολλοί έγιναν Χριστιανοί και ανάμεσα τους και αρκετοί ηγέτες της εκκλησίας των πρώτων αιώνων και της Βυζαντινής Αυτοκρατορίας. Το αν οι Παλαιστίνιοι σήμερα έχουν άμεση καταγωγή από αυτούς είναι άλλο θέμα, λίγο δύσκολο να απαντηθεί.
Roads war and peace
I doubt if there is a Greek who has not heard or read the story of David and Goliath! The young shepherd with a rifle sling placed them and defeated the giant Goliath. Goliath was a Philistine. A bit of history, some other little incidents and the Philistines have gone down in history as a brutal, violent, aggressive people who oppressed their neighbors. In fact the English word Philistine featuring only one who loves the material and has no sense of beauty, delicacy, love for art or for the higher spiritual truths and virtues, the boorish, we can say. Is this the real picture? A brief reference to them is interesting, especially for us as there is a Greek dimension to the issue. Let's take a quick look at this famous people, the Philistines. Our knowledge comes mainly from two sources, the Bible and archeology.
According to the Bible, the Philistines were cousins with the Egyptians and their siblings Kafthoreim, ie residents Kafthor (Genesis 10.14). Indeed, the prophet Jeremiah says that they once lived in Kafthor before moving to Palestine (Jeremiah 47.4). What is Kafthor? Archaeologists are not entirely sure. Some identify it with Cyprus, with some areas of Asia Minor. The prevailing view, however, is that Kafthor is Crete. So then once inhabited by the Philistines in Crete and brother were people there with their inhabitants, the Minoans or Eteocretans (indigenous Cretans) as the Greeks called it later. Neither Eteocretans nor the Philistines were Greeks course. The linear first discovered in Crete and was probably writing the language of Eteocretans not been deciphered yet, unlike the linear B 'which is an ancient form of Greek, which comes from the time when Mycenaean Greeks had begun to dominate the Crete.
When exactly the Philistines colonized Palestine not know. In the Bible referred by the time Abraham, around 1800 BC Many archaeologists believe that arrived later, around 1200 BC after a failed invasion of Egypt. The first version seems more convincing. The Minoans were thalassocrats for centuries in the early and mid-2nd millennium BC and would be unlikely if their relatives, the Philistines, had not set foot in the nearby and relatively defenseless Palestine. So in 1800 BC or oldest looks just right and their numbers have increased by influx of other settlers in 1200 BC as claimed by archaeologists. The populating them formed around five towns near the Gaza sea, Nitrogen, Ashkelon, Ekron, Gath, all in southern Palestine.
Unlike the Minoans were mostly peaceful, the Philistines had developed the martial art. For quite a long time had a monopoly on the use of iron in Palestine and this gave them the sovereignty towards populous neighbors if they themselves were relatively few in number. With the weakening of the influence of Egypt in their own spread, and by 1200 BC prevailed over the south coast to the north and the mountainous hinterland inhabited by the Israelites whom he had encountered in particular. Apart from the story of Goliath dated around 1050 BC there is somewhat ancient history of Israelite Samson with the Philistines enchantress Delilah. Pinnacle perhaps the power of the Philistines was the battle of Mount Gilboa where not only dissolved the army of Israel, but was killed King Saul with his three sons (A Samuel 31.1-13).
With the rise of David on the throne of Israel after the death of Saul and the Israelites equilibrated defeated the Philistines, but does not seem to ever conquered their land. David recognizing the martial virtues and perhaps wanting to protect himself from any internal quarrels Philistines hired to be the personal guard (Kings 1:38,44). After the reign of Solomon, son of David, the kingdom of Israel was split in two and the Philistines regained power again and continued to afflict the Israelites although again not reached the levels of power that had earlier. By the time they lost their national identity and adopted the language and customs of the surrounding Semitic tribes from the 5th century BC and then not appear as a separate ethnic group.
Apart from the martial virtues and technology Philistines were not as boorish as considered. The church which was destroyed by Samson died in the process and he must have been a highly valued building as only the roof could accommodate three thousand people (Judges 16:27) and was based on two main pillars (Judges 16:29), at all small architectural achievement. The archaeological excavations have brought to light much evidence that it had actually developed culture and well-organized society.
The Greek Dimension
Archaeologists and historians have wondered repeatedly about the ethnicity of the Philistines, and many believe that had Greek roots. There are two reasons. First, an Egyptian reference places them in alliance with other tribes, some of which may have been Greek. Second, in excavations in the cities of the Philistines have found numerous Mycenaean pottery, and some of them, known bicolor, were manufactured on the spot. Indeed, some have tried to find Greek etymologies for the few words of the language of the Philistines who have been saved. So Goliath is Galeatis, the Serrano (rulers of cities) tyrants etc. These etymologies are somewhat shot, while the Bible clearly says that the Philistines were relatives of the Egyptians and Eteocretans, not the Greeks. But it is almost certain that the Philistines who lived in coastline had very close contacts with the Greeks and probably Mycenaean settlers lived among the Philistines as craftsmen and traders and certainly very early in their history. This explains the Egyptian report that we saw above, and the many Mycenaean pottery.
This close relationship between the two peoples probably developed after the Greeks conquered Crete, and also from Cyprus and dating from very early, perhaps the 15th century BC As the Philistines were relatives with Eteocretans had close contact with Crete and Cyprus. When the Greeks conquered Crete and joined the Eteocretans contacts continued but now with a clear complexion Greek. As Mycenaean Greeks built their own thalassokracy, and arrived on the coast of Palestine and collaborated culturally with the Philistines with whom they had already built close ties through Crete.
Despite the close ties the Philistines remained separate people from the Greeks and several centuries later when Alexander the Great passed through there the Gaza strongly resisted and destroyed.
The story does not end there
Though the Philistines lose their separate national identity gradually around the 5th century BC, their descendants continued to live on the south coast of Palestine. With the advent of Christianity many became Christians and among them several leaders of the Church of the first centuries of the Byzantine Empire. Whether the Palestinians today have direct descent from them is another matter, a little difficult to answer.
מלחמת כבישים ושלום
אני בספק אם יש יווני שלא שמע או קראו את סיפור דוד וגולית! הרועה הצעירה בקלע רובה הניחה אותם וניצחה את גוליית ענקית. גוליית היה פלשתי. קצת ההיסטוריה, כמה תקריות קטנות אחרות והפלשתי ירדו בהיסטוריה כאנשים אכזריים, אלימים, אגרסיביים שדכאו את שכניהם. למעשה מילה הפלשתית באנגלית שמציעה רק אחד שאוהב את החומר ואין לו תחושה של יופי, עדינות, אהבה לאמנות או לאמיתות הרוחניות גבוהות יותר ומעלותיו, גס, ניתן לומר. האם זו התמונה האמיתית? התייחסות קצרה אליהם היא מעניינת, במיוחד עבורנו כפי שיש ממד יווני לנושא. בואו נעיף מבט מהיר על אנשים המפורסמים, פלשתים. הידע שלנו מגיע בעיקר משני מקורות, התנ"ך וארכיאולוגיה.
על פי התנ"ך, פלשתים היו בני דודים עם המצרים ואחיהם Kafthoreim, התושבים כלומר Kafthor (בראשית 10.14). ואכן, הנביא ירמיהו אומר שהם חיו בעבר בKafthor לפני שעברו לפלסטין (ירמיהו 47.4). מהו Kafthor? ארכיאולוגים אינכם בטוחים לחלוטין. יש המזהה אותו עם קפריסין, עם כמה אזורים של אסיה קטנה. הדעה הרווחת, עם זאת, היא שKafthor הוא כרתים. אז מיושב בעבר על ידי הפלשתים בכרתים והאח היו שם אנשים על יושביהם, המינואים או Eteocretans (כרתים ילידים) כיוונים קראו לזה מאוחר יותר. לא Eteocretans ולא הפלישתים היו יוונים כמובן. ליניארי התגלה לראשונה בכרתים ומן הסתם היה כותב בשפה של Eteocretans לא פוענח עדיין, בניגוד ליניארית ב 'שהיא צורה עתיקה של יוון, אשר מגיעה מהתקופה שבה יוונים המיקנית החלו להשתלט על כרתים.
מתי בדיוק פלשתים יישב פלסטין לא יודעת. במקרא מכונה על ידי הזמן אברהם, סביב 1800 לפנה"ס ארכיאולוגים רבים מאמינים כי הגיעו מאוחר יותר, בסביבות 1200 לפנה"ס לאחר פלישה כושלת של מצרים. הגרסה הראשונה נראית משכנעת יותר. המינואים היו thalassocrats במשך מאות שנים בלפנה"ס מוקדם ואמצע 2 ויהיה סביר אם קרוביהם, פלשתים, לא לדרוך בקרבת המקום ופלסטין יחסית חסרת הגנה. אז ב1800 לפני הספירה או העתיק ביותר נראה בדיוק כמו שצריך ומספרם גדל בזרם של מתנחלים אחרים ב1200 לפנה"ס כפי שנטען על ידי ארכיאולוגים. אכלוסם נוצר סביב חמש עיירות ליד ים עזה, חנקן, אשקלון, עקרון, גת, כולם בדרום פלסטין.
שלא כמו המינואים היו בעיקר בדרכי שלום, הפלשתים פיתחו אמנות לחימה. במשך די הרבה זמן לא היה לו מונופול על השימוש בברזל בפלסטין וזה נתן להם את הריבונות כלפי שכנים המאוכלס אם הם עצמם היו מעטים יחסית במספר. עם היחלשות השפעתה של מצרים בהתפשטות שלהם, ועל ידי 1200 לפנה"ס גברו על החוף הדרומי לכיוון צפון והעורף ההררי מאוכלס על ידי בני ישראל שבם נתקלו בפרט. מלבד סיפורו של גוליית מיום סביב 1050 לפנה"ס יש היסטוריה העתיקה במקצת של ישראל שמשון עם הקוסמת פלשתים דלילה. Pinnacle אולי את כוחם של הפלשתים היה הקרב של ההר גלבוע שבו לא רק פיזר את הצבא של ישראל, אך נהרג שאול המלך עם שלוש בניו (שמואל 31.1-13).
עם עלייתו של דוד על כס המלכות של ישראל לאחר מותו של שאול ובני ישראל equilibrated ניצח את הפלישתים, אבל לא נראה אי פעם כבש את אדמתם. דוד מכיר בסגולות הלחימה ואולי רוצה להגן על עצמו מכל מריבות פנימיות פלשתים נשכרו להיות השומר האישי (מלכים 1:38,44). לאחר שלטונו של שלמה, בנו של דוד, המלכות ישראל הייתה מפוצלת לשתיים והפלשתיות חזרו כוח שוב והמשכתי לייסר את בני ישראל למרות ששוב לא הגיע לרמות של כוח שהיו לי קודם לכן. עד שהם איבדו את זהותם הלאומית ואימצו את השפה ואת המנהגים של שבטים השמיים שמסביב מהמאה ה -5 לפנה"ס ולאחר מכן לא יופיע כקבוצה אתנית נפרדת.
מלבד פלשתים מעלות וטכנולוגיה לחימה לא היו גס כמו בחשבון. הכנסייה שנהרסה על ידי שמשון מתה בתהליך, והוא בטח היה בניין מוערך מאוד כמו שרק הגג יכול להכיל שלושה אלף איש (שופטי 16:27) והתבסס על שני עמודי תווך עיקריים (שופטי 16:29), בכל הישג אדריכלי קטן. חפירות הארכיאולוגיות הביאו אל אור עדויות רבות כי היא למעשה פיתחה תרבות וחברה מאורגנת היטב.
היווני הממד
ארכיאולוגים והיסטוריונים תהו שוב ושוב על מוצא אתני של הפלשתים, ורבים מאמינים כי היו שורשים יווניים. ישנן שתי סיבות. ראשית, התייחסות מצרית מציבה אותם בברית עם שבטים אחרים, שחלקם היו אולי יווני. שנית, בחפירות בערים פלשתים מצאו חרס המיקנית רב, וכמה מהם, המכונה בשני צבעים, יוצרו במקום. ואכן, כמה ניסו למצוא מוצא מילים יווניות לכמה מילות בשפתם של הפלשתים שנשמרו. אז גוליית היא Galeatis, סראנו (שליטי ערים) עריצים וכו 'מוצא מילים אלו מעט הם ירו, ואילו התנ"ך אומר בבירור כי פלשתים היו קרובים משפחתם של המצרים וEteocretans, לא היוונית. אבל זה כמעט בטוח שהיו לי הפלישתים שחיו בחוף אנשי קשר קרוב מאוד עם היוונים וכנראה מתנחלים המיקנית חי בין הפלשתים כבעלי מלאכה וסוחרים, ובוודאי בשלב מוקדם מאוד בהיסטוריה שלהם. זה מסביר את הדו"ח המצרי שראינו לעיל, וכלי חרס המיקנית רבים.
קשר הדוק זה בין שני העמים התפתח ככל הנראה לאחר שהיוונים כבשו את כרתים, וגם מקפריסין והיכרויות ממוקדם מאוד, אולי המאה 15th לפנה"ס כפלשתיים היו קרובי משפחה עם היה Eteocretans קשר הדוק עם כרתים וקפריסין. כאשר היוונים כבשו את כרתים והצטרפו לאנשי קשר Eteocretans המשיכו אבל עכשיו עם עור ברור יוונית. כיוונים המיקנית נבנו thalassokracy שלהם, והגיעו לחוף של פלסטין ושתפו פעולה תרבותית עם פלשתים עימם כבר בנו קשרים הדוקים דרך כרתים.
למרות הקשרים ההדוקים פלשתים נשאר אנשים נפרדים מהיוונים וכמה מאות שנים מאוחר יותר, כאשר אלכסנדר מוקדון עבר שם עזה מאוד התנגד ונהרס.
הסיפור לא נגמר שם
למרות פלשתים לאבד את זהותם הלאומית נפרדת בהדרגה בסביבות המאה ה -5 לפנה"ס, צאצאיהם המשיכו לחיות בחוף הדרומי של פלסטין. עם כניסתו של הנצרות רבות הפכו לנוצרים וביניהם כמה ממנהיגיה של הכנסייה מהמאות הראשונות של האימפריה הביזנטית. בין אם יש להם את הפלסטינים כיום מוצא ישיר מהם הוא עניין אחר, קצת קשה לענות.
